תמיד קיבלתי מחמאות כשלבשתי אדום, צבע שלצערי לא תמיד היה לי קל למצוא במידות המשתנות שלי. הרבה זמן רציתי ולא העזתי ללכת עם שפתון אדום. החשש הכי גדול היה ללכת איתו בקיבוץ, אבל התגובות הפתיעו אותי ואנשים אהבו את זה (האחיות שלי עדיין לא), ואמרו לי שזה "מאיר את הפנים". אני עובדת על הפוסט הזה כבר כמה שבועות, משחקת עם התמונות בתוכנת תמונות חדשה שהורדתי, בודקת שוב את השפתונים כדי לכתוב ביקורת כמה שיותר מדויקת, משנה ניסוחים - בקיצור, מתרכזת בדברים הבאמת חשובים בחיים. אני מאוד שמחה עכשיו לחלוק אותו אתכם.
תמיד נמשכתי למראה הזה של השיער הכהה עם השפתון האדום, כמו קייט בקינגסייל בפארל הרבר או כמו דיטה פון טיז. את טבילת האש עשיתי עם שפתון של מייבלין כי הוא היה מאוד זול וידעתי שאם לא אוהב לא ארגיש רגשות אשם אם אזרוק אותו לפח, ואכן לשם הוא הלך בסופו של דבר כאשר העזתי וקניתי שפתונים טובים יותר.
היום אחלוק אתכם את האוסף שצברתי, כי ברגע שאני מעזה, מתרגלת ומתרגשת - כל המחסומים נפרצים.
כפי שציינתי בפוסט הפתיחה שלי, אני מכורה קשה לסטרוברי הנפלאים, וכבר הגעתי אצלם להנחת נאמנות של 7% (מה שלא מנחם את חשבון הבנק שלי). רוב השפתונים שלי הגיעו מהונג-קונג, מקום מושבם של התותים הנפלאים, אבל חלק גם מאתר נוסף שגיליתי ממש לאחרונה בהמלצתה של חברה - ביוטי ג'וינט. בעוד שסטרוברי מתמחים בעיקר במותגי יוקרה, ביוטי ג'וינט מתמחים במותגים עממיים יותר כמו רבלון ורימל לונדון. בשני האתרים לרוב תמצאו הפרשים נאים לטובתם לעומת המחירים פה בארץ (במיוחד בביוטי ג'וינט, שם תוכלו לרכוש מוצרים של רבלון ורימל ב2-3 דולר לעומת 50 ש"ח בממוצע פה בארץ). עם זאת, ועם אהבתי הנואשת לסטרוברי, לא ראיתי שיש להם מחירים אטרקטיביים לבישום, מה שכן, יש מבחר אדיר.
אז נתחיל את המצעד האישי שלי:
רימל לונדון Lasting Finish Lipstick, Signature Red 175
לשפתון הזה הגעתי תוך חיפושי אחר סדרת השפתונים של קייט מוס לרימל (ראו את הרשומות הבאות). מכיוון שלא יצא לי להיתקל הרבה בחברה הזו באזור מגורי, חיפשתי אותו באתר הקניות היחידי שהכרתי אז: אי.ביי, ומצאתי את השפתון הזה של רימל. בזמנו לא השכלתי להבין שהוא לא מהסדרה של האלה המהלכת בינינו, אלא מסדרה ישנה יותר. בכל מקרה, הוא האדום הרציני הראשון שלי, ואני לא מתחרטת לרגע על הקנייה. אני אוהבת לצרף אותו לחולצה ירוקה שיש לי.
אריזה: פלסטיק שחור ומשעמם, מרגיש קצת ילדותי. עם זאת, כנראה זו אחת הסיבות למחיר "העממי" מאוד של המותג.
מרקם: סמיך, יבש טיפה אבל מייבש את השפתיים.
גימור: אטום לחלוטין על השפתיים, לא צריך בדרך-כלל יותר משכבה אחת או שתיים. מבריק טיפה. גוון חזק וקלאסי.
עמידות: אני לא מצפה משפתון שיחזיק לי מעמד בזמן האוכל, ואני גם מאוד נהנית למרוח אותם שוב ושוב במהלך היום, אבל השפתון הזה מחזיק יפה מאוד לאורך זמן. אין תלונות.
רימל לונדון Lasting Finish by Kate 01
השפתון הוא מהסדרה שרימל הוציאו בשיתוף עם אייקון האופנה קייט מוס. לפני כשנתיים, כשהסדרה יצאה, קראתי ראיון עם מוס בו היא ציינה שהגוון הזה של השפתון הוא קלאסי מבחינתה ולדעתה יתאים לכל הנשים. מאותו רגע התחילה לצמוח בי האובססיה לקנות אותו, אובססיה שהפתיעה אותי כי בדרך כלל אני לא כל-כך פראיירית של של סלבריטיס, אבל קייט היא אייקון שכנראה גם אני לא יכולה לעמוד בפניו. Long story short, נתקלתי לפתע בסדרה הזו לפני כמה שבועות באתר ביוטי.ג'וינט, ומיהרתי לקנות שני אדומים ממנה במחיר מגוחך.האדום הזה כהה בגוןן או שניים מהאדום 175 של רימל, ויש לו צבע עמוד ומשגע. אני אוהבת לצרף אותו לבגדים שחורים.
אריזה: הצורה הקלאסית של רימל, פלסטיק שחור שלא משדר יוקרה (באנגליה המותג הזה נמכר בכל בית מרקחת פינתי, עממי מאוד). בראש השפתון מוטבע הלוגו של החברה וחתימתה של קייט מתנוססת עליו באדום.
מרקם: יבש וסמיך, אך משאיר תחושת לחות על השפתיים. עבה מאוד.
גימור: אדום מבריק וחי, קלאסי ומושלם! אני אוהבת לשים שפתונים ישר על השפתיים ללא מברשת, ובשפתון הזה זה קל מאוד. החיסרון היחיד הוא שהוא מזכיר את האדום הקודם שהזכרתי, אבל שניים באותו גוון זה לא יותר מדי, נכון?
עמידות: סוף הדרך!
רימל לונדון, Lasting Finish by Kate, 111 - Kiss of Life
 |
| סווטשים |
 |
| הדבר היחידי שראוי להיזכר מהסרט האיום הזה - קייט באדום נוסטלגי |
תמיד נמשכתי למראה הזה של השיער הכהה עם השפתון האדום, כמו קייט בקינגסייל בפארל הרבר או כמו דיטה פון טיז. את טבילת האש עשיתי עם שפתון של מייבלין כי הוא היה מאוד זול וידעתי שאם לא אוהב לא ארגיש רגשות אשם אם אזרוק אותו לפח, ואכן לשם הוא הלך בסופו של דבר כאשר העזתי וקניתי שפתונים טובים יותר.
היום אחלוק אתכם את האוסף שצברתי, כי ברגע שאני מעזה, מתרגלת ומתרגשת - כל המחסומים נפרצים.
 |
| דיטה בשמלה שהודפסה במדפסת תלת-ממד בהתאם למידותיה + שפתון קלאסי ולק תואם |
כפי שציינתי בפוסט הפתיחה שלי, אני מכורה קשה לסטרוברי הנפלאים, וכבר הגעתי אצלם להנחת נאמנות של 7% (מה שלא מנחם את חשבון הבנק שלי). רוב השפתונים שלי הגיעו מהונג-קונג, מקום מושבם של התותים הנפלאים, אבל חלק גם מאתר נוסף שגיליתי ממש לאחרונה בהמלצתה של חברה - ביוטי ג'וינט. בעוד שסטרוברי מתמחים בעיקר במותגי יוקרה, ביוטי ג'וינט מתמחים במותגים עממיים יותר כמו רבלון ורימל לונדון. בשני האתרים לרוב תמצאו הפרשים נאים לטובתם לעומת המחירים פה בארץ (במיוחד בביוטי ג'וינט, שם תוכלו לרכוש מוצרים של רבלון ורימל ב2-3 דולר לעומת 50 ש"ח בממוצע פה בארץ). עם זאת, ועם אהבתי הנואשת לסטרוברי, לא ראיתי שיש להם מחירים אטרקטיביים לבישום, מה שכן, יש מבחר אדיר.
אז נתחיל את המצעד האישי שלי:
רימל לונדון Lasting Finish Lipstick, Signature Red 175
לשפתון הזה הגעתי תוך חיפושי אחר סדרת השפתונים של קייט מוס לרימל (ראו את הרשומות הבאות). מכיוון שלא יצא לי להיתקל הרבה בחברה הזו באזור מגורי, חיפשתי אותו באתר הקניות היחידי שהכרתי אז: אי.ביי, ומצאתי את השפתון הזה של רימל. בזמנו לא השכלתי להבין שהוא לא מהסדרה של האלה המהלכת בינינו, אלא מסדרה ישנה יותר. בכל מקרה, הוא האדום הרציני הראשון שלי, ואני לא מתחרטת לרגע על הקנייה. אני אוהבת לצרף אותו לחולצה ירוקה שיש לי.
אריזה: פלסטיק שחור ומשעמם, מרגיש קצת ילדותי. עם זאת, כנראה זו אחת הסיבות למחיר "העממי" מאוד של המותג.
מרקם: סמיך, יבש טיפה אבל מייבש את השפתיים.
גימור: אטום לחלוטין על השפתיים, לא צריך בדרך-כלל יותר משכבה אחת או שתיים. מבריק טיפה. גוון חזק וקלאסי.
עמידות: אני לא מצפה משפתון שיחזיק לי מעמד בזמן האוכל, ואני גם מאוד נהנית למרוח אותם שוב ושוב במהלך היום, אבל השפתון הזה מחזיק יפה מאוד לאורך זמן. אין תלונות.
רימל לונדון Lasting Finish by Kate 01
אריזה: הצורה הקלאסית של רימל, פלסטיק שחור שלא משדר יוקרה (באנגליה המותג הזה נמכר בכל בית מרקחת פינתי, עממי מאוד). בראש השפתון מוטבע הלוגו של החברה וחתימתה של קייט מתנוססת עליו באדום.
מרקם: יבש וסמיך, אך משאיר תחושת לחות על השפתיים. עבה מאוד.
גימור: אדום מבריק וחי, קלאסי ומושלם! אני אוהבת לשים שפתונים ישר על השפתיים ללא מברשת, ובשפתון הזה זה קל מאוד. החיסרון היחיד הוא שהוא מזכיר את האדום הקודם שהזכרתי, אבל שניים באותו גוון זה לא יותר מדי, נכון?
עמידות: סוף הדרך!
 |
| קייט הנחשקת בפרסומת לסדרה |
שם מאוד מחייב יש לשפתון הזה.
הוא יותר בהיר מהשניים הקודמים בגוון או שתיים, קצת יותר צהוב מכחול. נראה קצת יותר יומיומי ופחות דרמטי, אבל לא פחות מוצלח. מתאים לחולצות אדומות בהירות שיש לי. במחיר המצחיק שהחבר'ה האלה נמכרים אני ממליצה עליהם בחום, אם זה לא היה ברור עד עכשיו.
אריזה: לא שונה מאחיו, רק שכאן האריזה אדומה.
מרקם: חלק וסמיך. מותיר תחושה חלקה ומשיית על השפתיים. לא יבש כמו הקודמים. קל מאוד למריחה.
גימור: מאט, מלא ועבה.
עמידות: like a san of bitch!
Revlon, 637 - Blushing Nude
השפתון הזה נקנה עם עוד שניים מאותה סדרה באתר אמריקאי שהמליצו עליו ב"לאשה", אבל לא טרחו לעשות עליו תחקיר, כי אם היו עושים היו מגלים את העובדות הבאות:
1. הם לא שולחים לישראל.
2. לא ניתן לשלם בכרטיס אשראי לא אמריקאי וגם לא ב-PayPal.
3. אי-אפשר לבצע בו הזמנות ולשלם בכרטיס אשראי אמריקאי, אם כתובת ה-IP שלכם היא מחוץ לגבולות ארה"ב.
בקיצור, אחרי שעשיתי סיבוב קניות מאושר במחירים מגוחכים גיליתי במשך יומיים מתישים, בהם הייתי כל הזמן בקשר עם קרובת משפחה מארה"ב שנורא רצתה לעזור ועם מוקד שירות הלקוחות הסופר נחמד שלהם, את כל הנ"ל. הבחורה החביבה בשירות הלקוחות אמרה לי אחרי שמניתי בפניה את כל האיסורים האלה - "now that you say it like that we sound so horibble". בסוף קרובת המשפחה האמריקאית רכשה עבורי את המוצרים שרציתי (6 מוצרים ב-25$ + 3 דוגמיות בושם!!!) ואפילו לא רצתה החזר. מקסימה.
לשפתון גוון אדמדם-חום טיפה מבגר. הוא לא מהמועדפים עלי.
אריזה: עשויה מפלסטיק שחור. קצת מיושנת, אבל נראה לי שזה בגלל שזו באמת סדרה ישנה יחסית של רבלון, ולכן גם המחיר המגוחך שבו הוא נמכר. העיצוב מזכיר לי שפתונים של פעם, כאלה שיש לדודות מבוגרות.
מרקם: לשפתון תחושה מעט גרגירית כשמורחים אותו, אבל אחרי זה על השפתיים הוא חלק ונעים. קל מאוד.
גימור: מבריק ועדין.
עמידות: לא משהו בכלל. בדרך-כך דוהה אחרי פחות משעה שבה כל מה שעשיתי זה לשתות מים.
גרלן, Rouge de Jewel, 22 - Greta
בגרלן כינו את כל השפתונים בסדרה הזו בשמות של בנות שמתחילים ב-G. בהתחלה חשבתי שהשם הזה נורא מבאס, מה זה גרטה לעזאזל? שם סבתא גרמניה בת 90? אבל מהר מאוד הבנתי את מקור ההשראה - גרטה גרבו האלוהית! וזה אכן שפתון שנועד לדיוות. אני שמה אותו יותר בשעות הערב, לדייטים, אבל בהחלט קרה שגם חטאתי בו במשך היום כי לא התאפקתי.
אריזה: עשויה מתכת כסופה כבדה. עיצוב עם פטנט של גרלן - כשהשפתון סגור הוא נראה ככה:
וכשפותחים אותו מגלים מראה כפולה בפנים שאיתה אפשר להתאפר. הפטנט הזה עושה את השפתון לכבד מאוד בתיק (82 גר' של יוקרה). אני סופגת את התוספת הזו בהערצה ובכניעה.
מרקם: חלק כמו סאטן.
גימור: מבריק כמו סאטן.
עמידות: מדהימה (כמו סאטן).
אני מוסיפה את התמונה מסטרוברי, כדי שתבינו תחת איזו השפעה הייתי כשקניתי אותו.
ואחרון, אחרון חביב:
גרלן, Rouge Automatique, 121
התמונה שלו לא יצאה לי טוב אז אני מצרפת שוב תמונה מסטרוברי.
השפתון החמוד הזה מגיע עם עוד פטנט מבית גרלן, שחס וחלילה לא יהיה לנו משעמם מהעובדה שלא העניקו לו שם מרגש כמו של קודמו.
האדום הזה בהיר וצהוב יותר, מזכיר מאוד את הגוון של רימל 111, אבל משתלב לי טוב דווקא עם החולצה הירוקה, ופחות עם האדומות. כנראה שיש איזה הבדלון קטן ביניהם. בכל אופן, אם אני צריכה להמליץ, הייתי ממליצה עליו בגלל האיכות אבל על הרימל בגלל המחיר (הוא עולה בסטרוברי 138 ש"ח לפני הנחות).
אריזה: פטנט, כבר ציינתי? השפתון נשלף מתוך מסילה וצירפתי לכם סרטון קצרצר שמדגים את זה (הוא יצא מאוד פאלי, מתנצלת). עם זאת, זה דווקא קצת מקשה על המריחה, כי השוליים של האריזה מתלכלכים מהשפתון כי הם בולטים מדי.
מרקם: חלק מאוד. השפתון מחליק על השפתיים בכזאת קלות שקל לא לדייק איתו וצריך להיזהר.
גימור: עם ברק. צריך לעבור כמה פעמים על השפתיים כדי לקבל את מלוא הצבע מכיוון שהוא קצת פחות עבה מהאחרים.
עמידות: פחות טובה מזו של הרימלים ויותר טובה מזו של הרבלון.
זהו, סיימנו להפעם, ואני מנצלת את ההזדמנות הזו לנדור נדר לא לקנות יותר שפתונים אדומים עד שלפחות אחד מהם ייגמר/יתקלקל. מספיק, האוסף שלם. מה האדום שלכן?
גימור: מבריק כמו סאטן.
עמידות: מדהימה (כמו סאטן).
אני מוסיפה את התמונה מסטרוברי, כדי שתבינו תחת איזו השפעה הייתי כשקניתי אותו.
 |
| המנה, המנה, המנה... |
גרלן, Rouge Automatique, 121
השפתון החמוד הזה מגיע עם עוד פטנט מבית גרלן, שחס וחלילה לא יהיה לנו משעמם מהעובדה שלא העניקו לו שם מרגש כמו של קודמו.
האדום הזה בהיר וצהוב יותר, מזכיר מאוד את הגוון של רימל 111, אבל משתלב לי טוב דווקא עם החולצה הירוקה, ופחות עם האדומות. כנראה שיש איזה הבדלון קטן ביניהם. בכל אופן, אם אני צריכה להמליץ, הייתי ממליצה עליו בגלל האיכות אבל על הרימל בגלל המחיר (הוא עולה בסטרוברי 138 ש"ח לפני הנחות).
אריזה: פטנט, כבר ציינתי? השפתון נשלף מתוך מסילה וצירפתי לכם סרטון קצרצר שמדגים את זה (הוא יצא מאוד פאלי, מתנצלת). עם זאת, זה דווקא קצת מקשה על המריחה, כי השוליים של האריזה מתלכלכים מהשפתון כי הם בולטים מדי.
מרקם: חלק מאוד. השפתון מחליק על השפתיים בכזאת קלות שקל לא לדייק איתו וצריך להיזהר.
גימור: עם ברק. צריך לעבור כמה פעמים על השפתיים כדי לקבל את מלוא הצבע מכיוון שהוא קצת פחות עבה מהאחרים.
עמידות: פחות טובה מזו של הרימלים ויותר טובה מזו של הרבלון.
זהו, סיימנו להפעם, ואני מנצלת את ההזדמנות הזו לנדור נדר לא לקנות יותר שפתונים אדומים עד שלפחות אחד מהם ייגמר/יתקלקל. מספיק, האוסף שלם. מה האדום שלכן?
הסיבה האמיתית להמצאת השפתון האדום (והביריות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה