יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

חגיגת יום הולדת!!! 4 קינוחים בארוחה אחת!

חודש נובמבר הגיע, ואיתו יום-הולדת לאחיין 3 (9), אחיינית 6 (5) ולי (32)! כל יום הולדת הוא הזדמנות בשבילי לאפות בכמויות כאשר בכל שלב מושקעת מחשבה רבה וציפייה ליום עצמו - בחירת המתכונים, איסוף החומרים, תכנון העבודה והאפייה עצמה, שיכולה להמשך כמה ימים. תמיד אני משתדלת לארגן לי מתכונים שאפשר להכין מראש וגם אחד או שניים שחייבים להיות טריים ביום עצמו. בד"כ ההעדפה לטריות גם גורמות לי להגיע תשושה וברגע האחרון לאירוע, אבל כשאת מגיעה עם דברים טובים, נוטים לסלוח לך על דברים כאלה. חשוב גם לגוון, שלא הכל יהיה על טהרת השוקולד, שיהיה גם פרי ואם לא גבינה אז קצפת. ליום ההולדת הזה נבחרו הקינוחים הבאים: עוגיות שוקולד צ'יפס חצי-חצי של קרין גורן, טראפלס שוקולד מריר וקפה של נעמה שטייר, פאי התפוחים שכבר סקרתי בפוסט קודם ועוגת יום הולדת חגיגית מעוגיו.נט. בכל המתכונים עשיתי כמה שינויים והתאמות משלי.


יום-הולדת לאחיינים זו גם הזדמנות מושלמת להשתולל עם הקיטש והצבעים,
אין כאן מקום לטוב טעם, הכל הולך - the more, the merrier !!!


הקינוח הראשון שהתחלתי איתו היה של עוגיות השוקולד-צ'יפס של הכוהנת. אני מכינה אותן כבר כמה שנים, ואני חושבת שהן היו ההיכרות הראשונה שלי עם מתכונים של קרין. בפעם הראשונה הכנתי את המתכון כלשונו, אבל הבנתי שבמשפוחה לא מתלהבים מהחצי השחור עם השוקולד הלבן אז המרתי את הכמויות ועברתי לייצר רק עוגיות לבנות עם שוקולד מריר: במקום לחלק את העיסה לשני חלקים אני מוסיפה לעיסה המרכזית עוד חצי כוס קמח ו-2 כוסות של שוקולד צ'יפס. הפעם דווקא כן חילקתי את העיסה, כי רציתי להכין חצי עם שוקולד צ'יפס רגילים וחצי עם סוכריות m&m, וזאת בגלל שלאחיין 3 לא הכנתי עוגת יום-הולדת והעוגיות האלה הן מהחביבות עליו. 


את הבלילות הכנתי ביום חמישי ואפיתי בשישי, בשביל לחסוך לי בזמן. אחסנתי
את העוגיות האפויות בקופסה אטומה ליום שבת.
זה המקום להמליץ לכם על השוקולד צ'יפס של אופנהיימר, לדעתי אין להם תחליף.
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בעקבות המתכון הזה, הוא שעוגיות צריך
לגלגל לכדורים כדי שייצאו עגולות ויפות. לפני-כן פשוט הייתי מניחה ערמות עם כף והמראה היה בהתאם...
אחיין 3 מוביל את מגש העוגיות בשביל המאולתר בין הבית שלו לשלי.
ביום שישי התחלתי עם אפיית העוגיות והמשכתי בהכנת עוגת שלוש השכבות מעוגיו.נט. ויתרתי על האוריאו, כי חשבתי שזה טעם שהילדים לא יתחברו אליו, ובחרתי במקום זאת להשתמש בסוכריות קישוט למיניהן. 


אני חייבת לציין שמעולם לא יצאו לי 3 עיגולים כל-כך מושלמים!!!
תמיד בעוגות שכבות משהו יוצא לי עקום, אם כבר באפייה או בחיתוך.
בנוסף, הם גם היו שוקולדיים, לחים וטעימים בטירוף.
אין מילים - עוגיו.נט פשוט קונדיטורית מעולה!

לגבי מילוי קרם המרנג היו לי הרבה חששות... כבר מאופן ההכנה, שדרש חימום בבן-מארי ועד להוספת 150 גר' חמאה לקרם. ליתר ביטחון קניתי עוד שני מיכלי קצפת, כך שאם זה לא ייראה לי אשתמש בהם במקום.


חימום והמסת הסוכר בחלבונים על בן-מארי
בתחילת ההקצפה הקצף נראה מדהים!!!
ואז הוספתי את החמאה (שוב, 150 גר'!!!) והכל התפרק.
עוגיו.נט מזהירה שזה יקרה ואחרי זה יסתדר, אבל אין הגדרה או תמונה
מה בדיוק אמור לצאת ואיך יודעים שזה "נכון".
בסוף יצא מין ממרח, קרם חמאה למעשה. הלכתי עם זה, אבל
פעם הבאה אני אשתמש בקצפת ולא בקרם הזה שהיה כבד מאוד והרוב לא
התחברו אליו.
הרכבתי את העוגה על תחתית שחתכתי מתבנית אלומיניום עגולה,
כי רציתי שצלחת ההגשה לא תתלכלך. בשלב הזה הכנסתי את העוגה למקרר
עד לשבת בבוקר. חששתי שציפוי הקצפת ייסדק ויתייבש בצורה לא יפה, וכמובן שצבע המאכל
מהסוכריות יימס אל הקצפת.

המשכתי אל מתכון הטראפלס. גם את המתכון הזה הכנתי כבר כמה פעמים בעבר, והמשפוחה מאוהבת בו, מגדול ועד קטן, מאחיין ועד דודן, דבר בהחלט מפתיע במתכון שכולל טעם מתוחכם של קפה ומרירות ולכלוך של אבקת קקאו. הרבה פעמים המתכון הזה kicked my ass כשהגעתי לחיתוך, אבל נראה לי שהפעם פיצחתי אותו סופית:

1. המתכון דורש סביבה קרירה, עדיף לא להכין אותו בקיץ כשהוא נמס לכל הכיוונים.


      
         שכבה 1 - קרם שוקולד מריר
שכבה 2 - שוקולד לבן וקפה

2. הכלי המועדף עלי להכנתו הוא תבנית פאי מתפרקת 20X20, שעוזרת בחילוץ.

3. הטראפלס חייבים לילה במקרר, לא תאמינו איזה הבדל זה עושה. אז זה גם המקום לציין שהחיתוך נעשה בבוקר היום-הולדת.

4. כדי למנוע הידבקות בזמן החיתוך אני מפזרת כמות נדיבה של קקאו על קרש החיתוך, הופכת את התבנית ודוחפת את הטראפלס החוצה. לאחר מכן אני טובלת את הסכין כל פעם בקקאו וחותכת.






חלק מתוכנית החילוץ היא שימוש ב... אני רוצה להגיד מרית? איך קוראים לזה?
בשבת בבוקר הכנתי את הפאי, שכפי שכבר ציינתי, סקרתי בעבר והוא מאוד מומלץ, קישטתי את עוגת היום הולדת וחתכתי את הטראפלס. לכבוד העוגה קניתי לאחיינית 6 רקדנית יפיפייה מחרסינה במרכולית ושוקולדים עגולים עם סוכריות לקישוט. השאר הגיע מערכת הקישוט שתמיד נמצאת במטבח שלי:


אני חולה על אריזות אחסון, סלסלות וקופסאות. יום אחד עוד אפרסם לכם פוסט
סיור במטבחון שלי, כמו שבלוגריות של איפור עושות סיורים בשידות האיפור שלהן.

את עיטורי הקצפת בחרתי לעשות עם מזרק פלסטיק, ולא שקית זילוף עם צנתר, כי אני שולטת בו הרבה יותר טוב מאשר בשקית זילוף (שמתאימה לבעלי ידיים מיומנות וגדולות, עיין ערך מיקי שמו).
 מה גם לא היה צורך בכמות גדולה של קצפת והמיכל של המזרק קטן יחסית.
גם לעיטור בקצפת וקרם יש לי סלסלה מסודרת, עם שני מזרקים, שני מיכלי זילוף משונים מסין,
שני בקבוקי זילוף לעוגות, שקיות זילוף חד-פעמיות ושתי קופסאות פלסטיק עם הצנתרים השונים.
שכחתי לציין שהוספתי לקצפת עוד כף אבקת סוכר וכף אינסטנט פודינג וניל להוספת יציבות וטעם.
יצא בול!

בחיים לא יצא לי חתך עוגה כל-כך יפה! עם זאת,
לא אהבתי את המרנג ופעם הבאה אשים קצפת, אולי אפילו עם אינסטנט פודינג שוקולד.
נשאר הרבה מהעוגה הזו, לצערי, כי הילדים פשוט התנפלו על העוגיות והטראפלס.
אני, התאהבתי בה...
פווווווו!!!!
אחיין 8 (1.5) מתענג על עוגייה
הייתי מלאת כוונות לעשות סאשן צילומים לרכישות האיפור האחרונות שלי בשבת, אבל בסוף ביליתי זמן איכות עם אחיינית 6 כל הצהריים בזמן שההורים שלה התפנקו בשנ"צ. מקווה להגיע לזה שבוע הזה, למרות שעות האור המעטות ושעות העבודה הרבות. אתם מוזמנים להגיב, להעיר הערות, לשאול שאלות - אשמח להרגיש שאני לא רק מדברת לעצמי (למרות ההרגל).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה